פרוטוקולים/ועדת חינוך/984
ירושלים, ט"ו באב, תש"ס
16 באוגוסט, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מספר 131
מישיבת הוועדה לחינוך ותרבות
שהתקיימה ביום ב', ז' בתמוז התש"ס, 10.7.2000 בשעה 13:10
נכחו:
חברי הוועדה: היו"ר זבולון אורלב
נוכחים: משרד החינוך:
שאול יהלום – סגן השר
חיה שפר – מפקחת בית הספר
איגוד השחמט:
יגאל לוטן – מנכ"ל איגוד השחמט
מוזמנים נוספים:
גלעד אדלשטיין – מנבחרת בית הספר
איריס איזנברג
עמיחי גזבר – מנבחרת בית הספר
שמואל גזבר – מנהל בית הספר היסודי אלקנה
לירון גנס – מנבחרת בית הספר
מרסל גנס – ראש מועצת אלקנה
פרנק חגי
שמואל לברן
איתן שחק – מנבחרת בית הספר
ניסן סלומינסקי
על סדר היום: זכיית בית הספר באלקנה באליפות העולם בשחמט
מנהלת הוועדה: יהודית גידלי
נרשם על-ידי: רקורד שירותי הקלטה
היו"ר זבולון אורלב: ישיבת ועדת החינוך והתרבות, ישיבה חגיגית
לרגל זכיית בית הספר הממלכתי דתי באלקנה גם באליפות הארץ וגם באליפות העולם. אני קודם כל שמח לבשר לכם שאתם אלופי העולם הראשונים שמתקבלים בוועדת החינוך והתרבות - וזה מסיבה פשוטה, כי אני אינני מכיר עוד אלופי עולם. כך שתדעו שיש לכם זכות להיות אלופי העולם הראשונים שמתקבלים בכנסת הנוכחית, בכנסת החמש-עשרה.
אני מוכרח לומר שזה דבר באמת נדיר, באמת יוצא דופן, ולכן חשבנו שכדאי מאוד להזמין אתכם כאן לישיבה חגיגית, לברך אתכם על ההישג היפה מאוד וגם לשמוע מכם. אני מבין שאתם הנציגים. יש עוד כמה שנמצאים בחוץ לארץ? כן?
מר איתן שחק, אתה הקפטן? מה המשמעות של קפטן בנבחרת? מה עושה קפטן?
איתן שחק: הרבה אחריות.
היו"ר זבולון אורלב: אחריות למה?
איתן שחק: לסדר את הקבוצה.
היו"ר זבולון אורלב: אתם רוצים לספר קצת איך הגעתם להיות
אלופי עולם? איך הגעתם למשחק, לשחמט?
איתן שחק: לכל אחד יש סיפור שונה איך הוא הגיע
לשחמט. בתחרות עצמה אנחנו בהתחלה לא חשבנו בכלל שההצדקה תהייה בחוץ לארץ. הגענו, כמו לכל תחרות - בואו נשחק ונהנה. בסוף הגענו, הקדמנו - ובסוף כבר ראינו שעוד קצת משחקים, ואנחנו כבר מגיעים לניו-יורק.
היו"ר זבולון אורלב: איך התארגנה הקבוצה? מישהו בא ואמר:
הבה נקים קבוצת שחמט בבית הספר?
לירון גנס: הגיעו מהמועדון.
היו"ר זבולון אורלב: האם יש מועדון?
קריאה: יש מועדון מאוד מפותח.
היו"ר זבולון אורלב: תן קודם לילדים.
איתן שחק: יש מועדון באלקנה, שכל הילדים לא הגיעו
מבית הספר, אלא הגיעו מהמועדון. ידענו
שחמט עוד קודם.
היו"ר זבולון אורלב: כמה שעות בשבוע מקדישים ילדים למשחק
במועדון?
איתן שחק: תשע-עשר.
היו"ר זבולון אורלב: תשע-עשר שעות?
איתן שחק: בשבוע.
היו"ר זבולון אורלב: בשבוע?
איתן שחק: כן.
היו"ר זבולון אורלב: זה המון. זה כמעט שעתיים ביום.
איתן שחק: זה לא כל יום.
קריאה: יש גם ימים לכדורסל.
היו"ר זבולון אורלב: ומה עושים במועדון?
איתן שחק: משחקים ולומדים בעיקר.
היו"ר זבולון אורלב: על חשבון מה זה בא? על חשבון טלוויזיה? על
חשבון כדורסל? על חשבון לימודים?
שאול יהלום: על חשבון הלימודים.
היו"ר זבולון אורלב: חבר הכנסת שאול יהלום, אתה מגיע בלילה
לאלקנה. אתה אינך יודע.
קריאה: אבל המועדון מול הבית שלו. בצד יש מקלט,
ששם זה המועדון.
היו"ר זבולון אורלב: על חשבון מה זה בא?
איתן שחק: על חשבון הזמן הפרטי.
קריאה: על חשבון הזמן הפנוי.
היו"ר זבולון אורלב: על חשבון הזמן הפנוי?
קריאה: כן.
היו"ר זבולון אורלב: האם כל הכיתה לומדת והולכת לחוג הזה?
איתן שחק: לא.
היו"ר זבולון אורלב: באיזו כיתה אתם?
קריאה: ה'-ו'.
היו"ר זבולון אורלב: האם למישהו מכם, לפני שנכנס למועדון, היה
איזה רקע קודם בשחמט - אבא, אימא שיחקו
בבית?
עמיחי גזבר: כן. אני.
היו"ר זבולון אורלב: שיחקת קודם בבית.
עמיחי גזבר: סבא שלי זיכרונו לברכה שיחק שחמט. ממנו
התחלתי ללמוד.
היו"ר זבולון אורלב: באיזו כיתה נכנסים למועדון של השחמט?
עמיחי גזבר: אין גיל מוגדר.
היו"ר זבולון אורלב: באיזה גיל אתה נכנסת?
עמיחי גזבר: אני בכיתה ג'.
היו"ר זבולון אורלב: שלוש שנים אתה כבר משחק שחמט. ואתה
באיזו כיתה?
איתן שחק: בכיתה ב'.
היו"ר זבולון אורלב: מכיתה ב', תשע שעות בשבוע כל שבוע אתה
משחק?
איתן שחק: הייתי גם לפני זה באורנית.
היו"ר זבולון אורלב: ואתה?
גלעד אדלשטיין: מכיתה ג'.
היו"ר זבולון אורלב: היה קשה לזכות באליפות הארץ? היו
נגדכם מתמודדים קשים?
קריאה: באליפות הארץ לא היה ממש אתגר רציני.
היו"ר זבולון אורלב: לא היה אתגר רציני.
מרסל גנס: בשנה שעברה היינו רק במקום החמישי.
היו"ר זבולון אורלב: מי היה במקום השני?
קריאה: חולון.
היו"ר זבולון אורלב: ומה היה באליפות עולם? אתם רוצים לספר
איך הייתה התמודדות? מול אילו ארצות
התמודדותם? איפה זה היה?
עמיחי גזבר: זה היה בבית ספר, במחשבים. זה היה
באינטרנט, ושיחקנו.
היו"ר זבולון אורלב: לא נסעתם לחוץ לארץ?
קריאה: זה הגמר - עשרה משחקים.
היו"ר זבולון אורלב: כלומר עשרה משחקים מוקדמים הם
באינטרנט.
עמיחי גזבר: לא, שבעה משחקים היינו נגד כמה קבוצות
מרוסיה ואוקראינה.
היו"ר זבולון אורלב: מה זה קבוצות? זה משחק קבוצתי או משחק
אישי?
עמיחי גזבר: יש אישי אחד נגד האחר, אבל בעצם זו קבוצה.
היו"ר זבולון אורלב: כלומר זה ארבעה משחקים נגד ארבעה.
עמיחי גזבר: שישה.
היו"ר זבולון אורלב: שישה נגד שישה.
מרסל גנס: שישה יושבים בבית ספר באלקנה מול המסך,
ושישה ילדים מהונגריה, מבית ספר בהונגריה,
יושבים שם ומשחקים.
היו"ר זבולון אורלב: אם ארבעה מבית ספר אחד ניצחו, אז זה ארבע
שתיים.
מרסל גנס: זה ארבע שתיים.
היו"ר זבולון אורלב: הבנתי.
מרסל גנס: אחרי שהיה הגמר, היה קודם יבשת, ואחר כך
היה בין יבשתי, ומכל בית ספר שניים נסעו פיזית לארצות הברית, ושם הם פגשו קבוצה מארצות הברית, מאינדיאנה, בית ספר דיקסידי, ושם שיחקו פנים מול פנים - שישה נגד שישה.
היו"ר זבולון אורלב: כמה משחקים?
מרסל גנס: שני סיבובים. זאת אומרת, בסך הכל היו
שנים-עשר משחקים.
היו"ר זבולון אורלב: ומה היו התוצאות?
מרסל גנס: שבע וחצי – ארבע וחצי.
היו"ר זבולון אורלב: כמה יהודים היו בקבוצה השניה?
מרסל גנס: לא נראה לי. היה אחד בלונדי ששיחק נגדו.
קריאה: אבא שלו היה יהודי.
היו"ר זבולון אורלב: שם היה קשה? יותר קשה מאשר תחרות בארץ?
עמית גזבר: הרבה יותר.
מרסל גנס: בוודאי.
היו"ר זבולון אורלב: מי הנבחרת הכי קשה ששיחקתם נגדה?
עמיחי גזבר: הקבוצה.
היו"ר זבולון אורלב: הקבוצה מארצות הברית?
קריאה: וגם ההונגרים.
היו"ר זבולון אורלב: איך היו ההונגרים? אצל ההונגרים נדמה לי
שזאת מולדת השחמט. להונגרים תמיד היה
שם שהם חזקים.
קריאה: אירן היא מדינת השחמט.
היו"ר זבולון אורלב: רוסיה היא חזקה. האם היא שיחקה?
לירון גנס: רוסיה נחשבת לנבחרת הכי חזקה בעולם.
היו"ר זבולון אורלב: אבל היא אף לא הגיעה לגמר.
קריאה: בקרב הילדים ברוסיה כבר אין המצטיינים
כמו שהיו פעם.
היו"ר זבולון אורלב: האם כולם עלו לארץ?
קריאה: אלה המבוגרים.
קריאה: הוא ציין את שזה שאצלנו בקבוצה אין אף ילד
מרוסיה.
היו"ר זבולון אורלב: מנהל הקבוצה, האם אתה רוצה קצת לספר?
חגי פרנק: אחרי ששמעתי את מר לירון גנס מדבר, אני
הבנתי שבעצם כשהוא כבר היה בגיל שהוא היה מודע לעצמו, אזיי היה בעצם כבר מועדון שחמט באלקנה, שהוא כאילו נולד איתו. כפי שכאשר אני נולדתי כבר הייתה מדינה, אזיי בשבילי זה ברור, אבל בעצם כאשר אנחנו התחלנו לפני קצת יותר מעשר שנים, לא היה שחמט בכלל באלקנה. עשינו תחרות ראשונה, והקמנו קבוצה בליגה. אז פנינו למר ניסן סלומיאנסקי, שהיה אז ראש המועצה, וביקשנו שיתנו לנו סיוע לקבוצה בעבור מאמן. זה היה משהו מאוד גדול, כי בסך הכל היינו ארבעה אנשים, חמישה אנשים. יש הרבה אנשים שרוצים כל מיני דברים, ולמר ניסן סלומיאנסקי הייתה הראיה, והוא נתן לנו תקציב די מכובד, ולקחנו מאמן - ואז באמת תוך שנה אחת עלינו ליגה, והקמנו עוד קבוצה, וכל שנה הכפלנו את עצמנו. היו לנו שתי קבוצות, ואחרי זה ארבע קבוצות. אני הייתי שחמטאי כאשר הייתי ילד בגבעתיים וברמת גן. די התקדמתי. הייתי שם בין הטובים. כאשר הגעתי לאלקנה, אזיי בעצם אפשר להגיד שהשחמט אצלי נגדע, כי לא יכולתי יותר להשתתף בתחרויות; הייתי ילד קטן. לא יכולתי יותר להשתתף בחוגים. כאילו איבדתי את זה, וכל הזמן חיפשתי כיצד להחזיר את זה.
היו"ר זבולון אורלב: אזיי אתה מפצה את עצמך.
חגי פרנק: כל שנה באתי למועצה, ואמרתי: האם יהיה
חוג שחמט? אמרו לי: השנה לא, אולי בשנה הבאה. אזיי בסוף הקמתי את זה בעצמי, אבל עם המון המון עזרה, המון עזרה של המועצה המקומית, של רשת המתנ"סים. הקמנו את זה, והתחלנו לעבוד עם נוער לפני חמש שנים - בהתחלה עם עשרה ילדים; אחרי שנה היו עשרים ילדים, אחר כך שלושים ילדים. היום ארבעים וחמישה ילדים.
לפני שלוש שנים התחלנו להשתתף באליפויות הארץ, ואז היינו באליפות הארץ בגיל ארבע-עשרה, ובכלל לא היה קל, כי היינו במקום השלושים ותשעה מתוך ארבעים. אחרי שנה היינו במקום השבעה-עשר מתוך חמישים. זה היה די קשה. באיזה שהוא שלב, לפני שנתיים וחצי, היינו באליפות הארץ לגיל עשר, וראיתי שמתוך המדורגים כעשרה הראשונים, לשמונה יש שיעורים פרטיים ומאמן אישי - ולשניים שלי אין. כי אז הבאתי את האומן הבינלאומי מיכאל רוטובסקי - ובעזרה מאוד גדולה של איגוד השחמט שמימן אז חצי מהשכר שלו - ומאז שמיכאל רוטובסקי מלמד אותם, יש קפיצה מאוד מאוד גדולה והתקדמות מאוד גדולה. בשנה שעברה היינו במקום החמישי באליפות הארץ, שזה הראה על התקדמות גדולה, והיינו במקום הראשון באולימפיאדת החשיבה, שזה גם כן מראה על התקדמות, אבל זה עדיין מסתכם בקנה מידה קטן.
בחודש האחרון זה היה פשוט מדהים. כל הילדים פה הגיעו להבשלה, ובחודש אחד התחילו - בהתחלה באליפות הארץ של קרן קרב עד כיתה ח', שלא ציפינו, כי אנחנו רק כיתה ו'. שבוע אחרי זה זכינו באליפות הארץ לבתי ספר יסודיים בהפרש די משמעותי. שבוע אחרי זה עלינו ליגה. הילדים עלו מליגת הילדים לליגת המבוגרים, ואז ניצחנו ועלינו לאליפות העולם. זה היה מין חלום כזה, בכלל גם לזכות באליפות העולם.
היו"ר זבולון אורלב: אתה נראה "מבסוט".
חגי פרנק: מאוד מאוד מבסוט. כי היו הרבה אכזבות
בדרך, ופתאום הכל מצליח. זה מראה גם שאם אתה עובד קשה הרבה שנים, בסוף זה מצליח.
יגאל לוטן: ההישג שלהם הוא נפלא.
היו"ר זבולון אורלב: האם היה כבר תקדים?
יגאל לוטן: איגוד השחמט זה הנעלם הכי גדול במדינה
הזאת. באיגוד השחמט יש לנו הכי הרבה רבי אומנים בינלאומיים בעולם. יש לנו שלושים וארבעה רבי אומנים בינלאומיים במדינת ישראל.
היו"ר זבולון אורלב: יחסית לאוכלוסייה שלנו. מי נותן את התואר?
יגאל לוטן: התואר הזה הוא תואר שניתן על ידי פדרצית
השחמט הבינלאומית. יש גם דירוג ישראלי, אבל הדירוג הקובע לעניין הוא שלהם.
היו"ר זבולון אורלב: רבי אומנים בדירוג בינלאומי?
יגאל לוטן: בדירוג בינלאומי. זה נכון שהעלייה הרוסית
עשתה הכי הרבה בעניין, אבל זה המצב שם. למה אני אומר נעלם?
שאול יהלום: מהשלושים וארבעה, כמה מתוכם עולים
מרוסיה?
יגאל לוטן: אינני יכול לנקוב לך בדיוק במספר, אבל רוב
כמעט מוחלט. אבל אני אומר: נעלם, כי מדינת ישראל זכתה באולימפיאדה האחרונה במקום שלישי-רביעי מבין מאה ושבע מדינות, אחרי רוסיה וארצות הברית וחלוקת נקודות שווה עם אוקראינה. אף אחד אינו יודע על זה. למדינת ישראל יש שישה אלופי עולם לנוער במהלך שמונה השנים האחרונות בגילים השונים. אף אחד איננו יודע על זה. חמישה אלופי אירופה.
היו"ר זבולון אורלב: מדוע אתה אינך אומר לי?
יגאל לוטן: הנה אני אומר לך את זה עכשיו. מדוע אני
אומר? אני המנהל הכללי של איגוד השחמט, ואני חדש בתפקיד. כאשר אני באתי ומצאתי את המצב, וכל בן אדם שני שאני מדבר איתו, סליחה, כל בן אדם ראשון שאני מדבר איתו, אינו יודע כלל.
קריאה: אפילו אנחנו לא ידענו.
יגאל לוטן: איש אינו יודע. לכן איגוד השחמט הוא
איגוד מאוד קטן, ללא תקציב, ואנחנו במאבק מתמיד לקבל תקציב נוסף, ואנחנו איננו מצליחים. הפוטנציאל שלנו – הילדים האלה, ויש עוד כאלה. הילדים האלה זכו באליפות, שזה היה דבר יוצא מן הכלל, אבל יש לנו עוד כאלה. יש לנו ילד בן עשר שזכה בשנה שעברה באליפות אירופה.
איריס איזנברג: מר יגאל לוטן, אפשר להציע לך הצעה?
יגאל לוטן: כן.
איריס איזנברג: יש פה עוד נעלם במשוואה.
יגאל לוטן: נשים.
איריס איזנברג: לא. אני חושבת שאני היחידה פה שאין לה
ילד, ובכל זאת אני פה. הנעלם הנוסף זה החברה למתנ"סים, ששותפה פה לעניין, וגם אין לה מי שמוגדר בשחמט. איך היא שותפה? היא שותפה לאורך כל השנה, ביחד עם המועצה, במימון הנבחרת ובוודאי בנסיעה, שהיא מאוד תמכה בה בגדול; והיא נעלם בעניין, כי אין אף שם בשחמט. יש כל פונקציה שלא תרצו, ודווקא לשחמט אין שם "אבא", ולמרות זה הם התגייסו.
אני חושבת שאם נחבר שני נעלמים, אולי נוכל ליצור משוואה בשני נעלמים.
יגאל לוטן: אני אשמח מאוד.
איריס איזנברג: יש לזה אין סוף פתרונות. אזיי אין בעיה.
באמת אפשר פה לחבר, וזאת הזדמנות לחבר את החברה למתנ"סים עם איגוד השחמט ולהפיק מזה תועלת.
יגאל לוטן: אני תוך שניה נותן לך את כרטיס הביקור. אנא
הרימי טלפון כאשר את יכולה, ואני אשמח מאוד. זו הנקודה העיקרית של איגוד השחמט – יחסי ציבור מאוד לקויים. אנחנו מנסים לבנות את זה כרגע.
היו"ר זבולון אורלב: הבה נעשה פה בכנסת, בחסותנו, אירוע של
משחק סימולטני, שכולם משחקים אפילו
מול נבחרת הילדים.
יגאל לוטן: יש מספר נערים שאנחנו מעבירים אותם
עכשיו השתלמות, הנערים שאנחנו רואים אותם כסגל נבחרת ישראל הבאה.
היו"ר זבולון אורלב: האם אתם מוכנים לשחק נגד כל הכנסת?
איריס איזנברג: אנחנו מנסים באלקנה לארגן להם חגיגת
ניצחון, ותוך כדי זה משחק סימולטני, אולי מול שר הפנים לשעבר, בהווה ובעתיד נתן שרנסקי, ואיזה שהוא אירוע נוסף.
יגאל לוטן: יש לנו קבוצה של שישה-שמונה נערים שכולם
זכו בעבר באליפויות אירופה.
היו"ר זבולון אורלב: מה קורה איתם הלאה? איך הם מתקדמים
הלאה?
יגאל לוטן: יש לנו בחור בן עשרים, שזה עתה זכה בציון
שני לקבלת תואר רב אמן בינלאומי, שזה הציון הכי גבוה בעולם. הבחור הזה היה אלוף העולם לגיל שתים-עשרה, לגיל ארבע-עשרה ולגיל שמונה-עשרה. הוא אלוף הארץ לגיל עשרים, וכרגע הוא יוצא להשתתף באליפות העולם עד גיל עשרים. יש לו סיכוי רב מאוד לזכות גם באליפות העולם בגיל עשרים.
היו"ר זבולון אורלב: איך קוראים לו?
יגאל לוטן: אליק גרשון. בחור מכפר סבא. בחור יוצא
מין הכלל מכפר סבא, שעלה מרוסיה לפני הרבה שנים, והוא חצי צבר - והוא יוצא מן הכלל - ויש כמה כאלה. אני חושב שאפשר להביא אותם הנה ולעשות גם משחק כזה, בשמחה רבה.
היו"ר זבולון אורלב: מה קורה עם הילדים האלה עכשיו אחרי שהם
זכו באליפות העולם? איך הם מתקדמים
הלאה בשחמט?
חגי פרנק: בעוד שבועיים אנחנו מתחילים סדנה קטנה
לאליפות הארץ לגיל ארבע-עשרה. אנחנו מתכוננים ללכת לאליפות הארץ לגיל ארבע-עשרה וגם שם לזכות בגביע.
יגאל לוטן: אליפות הארץ לגיל ארבע-עשרה מתקיימת
בסוף אוגוסט, ואנחנו צופים שם לבין שלוש מאות וחמישים לארבע מאות שחמטאים צעירים, ילדים עד גיל ארבע-עשרה מכל הארץ.
היו"ר זבולון אורלב: כמה שחמטאים נוספים יש?
יגאל לוטן: רשומים באיגוד השחמט היום כעשרת אלפים
אנשים, מתוכם פעילים בערך מחצית. עשרת אלפים רשומים - הם מקבלים את החוברות, הם מקבלים מידע, והרבה מהם הם מדורגים, בחלקם מדורגים די גבוה.
היו"ר זבולון אורלב: מר שמואל גזבר, האם יש קשר בין הצלחה
בשחמט לבין הצלחה בלימודים?
שמואל גזבר: יש הצלחה גם בלימודים, אבל יש הצלחה בעוד
משהו, שאני חושב שהוא מאוד חשוב. קודם כל, ראוי לציין שמר חגי פרנק, שהגיע אליי לבית הספר, ביקש להיכנס לבית הספר ולעניין את הילדים בשחמט. הוא הלך דווקא עם הילדים הקטנים. לפני שלוש-ארבע שנים החל לעניין את הילדים הקטנים, ובאמת זה מראה שכשתופסים את הילדים כשהם בכיתות נמוכות, זה הולך. אבל ישנה פה נקודה שלדעתי היא מאוד חשובה. החבר'ה שיושבים פה הם חבר'ה מוכשרים, ויש הרבה כאלה; ולצערנו הרב, היום לנוער יש הרבה זמן, הרבה זמן פנוי, והילדים האלה צריכים תחומי עניין שקרובים ללבם. הילדים האלה נמצאים במועדון השחמט באלקנה, ואז הם יכולים לשבת במועדון השחמט חמש שעות ביום ולא לצאת מהמועדון. הם משחקים כל הזמן, כי זה מושך אותם, זה מאתגר אותם, ואנחנו בבית הספר נותנים לילדים תחומי עניין לבחירה. יש לילדים יום שבו הם מרכיבים את המערכת בעצמם לפי תחומי העניין הקרובים ללבם. בגלל שהם זכו עכשיו בשחמט, בשנה הבאה אנחנו רוצים גם להכניס תחום עניין נוסף - שחמט לילדים, והמטרה היא באמת "לתפוס" את הילדים שיכולים לאתגר אותם, ולאחר מכן להוציא אלופי עולם.
יגאל לוטן: אנחנו בשורת מגעים עם משרד החינוך, עם מר
אברהם זוחמן, כדי להכניס את השחמט כמגמה בבתי הספר התיכוניים, בתוך מגמת הספורט; אלא שיש לנו כאן בעיה. אנחנו מפלים בין החינוך לבין הספורט.
היו"ר זבולון אורלב: רציתי באמת לשאול אם עושים כבר בחינות
בגרות בשחמט.
יגאל לוטן: יש כבר נייר שמסתובב במערכת, ואנחנו
מקווים שבעוד שנתיים. בשנה הבאה אחד השחמטאים הטובים בארץ יוצא לשנת שבתון. הוא מורה למתמטיקה בעצמו. הוא לקח על עצמו כמשימה לארגן את כל מה שצריך, כדי שבעוד שנתיים העניין יוכל להיכנס, וכרגע יש שני בתי ספר שהסכימו להיות פיילוט. אלו הם הגימנסיה הריאלית בראשון לציון ובית ספר "בליך" ברמת גן. המנהל של בית ספר "בליך" ברמת גן, הוא בעצמו שחמטאי מדורג וכדומה; כי אז הוא מאוד נלהב לעניין, ואני מניח שאלה יהיו שני בתי הספר הראשונים.
ניסן סלומאנסקי: מגיל מסויים זה סותר את התהליך. אני יודע
שבאוניברסיטה החלטנו להפסיק לשחק, כי הנוהג שלהם היה לשבת כל היום - ולשחק על הדשא - וזה מושך. אזיי אם אתה רוצה ללמוד, אתה חייב להפסיק. היו כאלה שנמשכו לשחמט, וכל היום שיחקו, ואף פעם לא גמרו.
היו"ר זבולון אורלב: אני גם זוכר שכילד בגיל מסויים זה היה
משחק שכל היום עסקנו בו.
ניסן סלומאנסקי: לכן בשלב מסויים זה מתחיל לגזול לך את כל
הזמן, ואתה מתמכר לזה, אם אינך שולט
בעצמך.
היו"ר זבולון אורלב: אזיי אתה רוצה כבר להגיד לילדים
האלה להפסיק?
ניסן סלומאנסקי: לא, להיפך. הם צריכים לדעת להציב את
הגבולות, ואז זה משתלב זה בזה.
שמואל גזבר: לכן לדעתי כדאי להשקיע בילדים הצעירים.
ניסן סלומאנסקי: נכון.
שמואל גזבר: הילדים הצעירים שיש להם הרבה זמן -
להשקיע בהם, והם באמת ילדים מוכשרים.
ניסן סלומאנסקי: זאת משימה של סגן שר החינוך.
שאול יהלום: אני באמת מברך קודם כל את הנבחרת.
הבאתם כבוד למדינה, כבוד לאלקנה וכבוד לבית הספר. אני מברך את כל העוסקים, למן איגוד השחמט ועד מנהל הקבוצה, המועצה המקומית, ראשי המועצה המקומית בעבר ובהווה, הנהלת בית הספר, חברי המועצה המקומית, המפקחת הגברת חיה שפר, וגברת איריס איזנברג, מנהלת המתנ"ס. כל מה שאני יכול להגיד הוא: המשיכו; ויושב ראש ועדת החינוך רוצה לתת לכם שי, ורק שיהיה בהצלחה.
ניסן סלומאנסקי: צריך לבנות להם מבנה, מועדון. הם פועלים
במקלט "מסכן" שכזה.
היו"ר זבולון אורלב: מה?
ניסן סלומאנסקי: אמרתי מקום קצת מכובד יותר.
היו"ר זבולון אורלב: האם איגוד הכדורסל בונה מועדונים?
יגאל לוטן: איגוד הכדורסל בונה. לאיגוד השחמט אין
כסף.
ניסן סלומאנסקי: הם בינתיים פועלים במקלט.
איריס איזנברג: אני רק רוצה להסביר את המשמעות של "אין
כסף". כאשר אנחנו הכנו את הצעת התקציב של המתנ"ס, תקצבנו את השחמט רק לחצי שנה. אמרנו שאין המשך, ועכשיו אנחנו בחצי השנה.
היו"ר זבולון אורלב: האם יש לנבחרת איזו בקשה, לשחמטאים?
מרסל גנס: במסגרת הפיס אנחנו מקווים שנוכל להקים
להם מועדון.
היו"ר זבולון אורלב: הפיס בונה מועדוני נוער.
מרסל גנס: הפיס מקים "אשכולות" לאלקנה, ויש
תוכנית בשביל מבנה כזה גם כן באלקנה. חלק מהמבנה מיועד גם לשחמט.
היו"ר זבולון אורלב: הזכייה עכשיו באליפות העולם גם תקנה
מוניטין.
מרסל גנס: נכון.
היו"ר זבולון אורלב: בואו להתיישב באלקנה אם יש לכם ילד שיש
לו עתיד כשחמטאי.
מרסל גנס: השנה היו ארבעים וחמישה ילדים במועדון.
אינני יודע כמה יהיו בשנה הבאה.
היו"ר זבולון אורלב: גברת חיה שפר, איך זה להיות מפקחת על בית
ספר שהוא אלוף עולם?
חיה שפר: באופן כללי להיות מפקחת על בית ספר
באלקנה זאת הנאה גדולה בשבילי. זה אחד מבתי הספר שגורמים לי הרבה נחת. אני חושבת שהילדים האלה בהחלט מעוררים אותנו לחשוב מה אנחנו עושים עם מערכת החינוך. הם כבר באלף השלישי. איפה אנחנו - זה סימן שאלה במערכת.
היו"ר זבולון אורלב: האם ישנם כל התנאים גם הלאה להצליח?
חגי פרנק: הצלחנו בגדול במצב הנוכחי. אם יהיה לנו גם
מועדון, כי אז בוודאי שנוכל להעמיד מסורת כזאת לגדל כל מספר שנים קבוצה חדשה של אלופי עולם. הם ימשיכו לכיוון חטיבת הביניים, ואנחנו מקווים תוך שנה-שנתיים לזכות גם באליפות העולם לחטיבות ביניים. אנחנו גם מקווים להתחיל לגדל דור חדש מהיסודי - להמשיך את המסורת, להמשיך את ההצלחה. אני רוצה להגיד ששחמט זה לא רק על חשבון לימודים. שחמט מאוד מפתח את הזיכרון ואת הדמיון. יש סוג של דמיון, של ראיה מרחבית שמתפתחת במיוחד בשחמט. הילדים יכולים לשחזר משחק שהם שיחקו לפני שבוע ולהראות אותו על הלוח בלי שום רישום. זה סוג של זיכרון שמתפתח כמעט רק בשחמט. על זה דיבר איתי המאמן הרוסי, שאת זה הוא למד באוניברסיטה. שם הוא עשה תואר ראשון בשחמט. שם היה אפשר.
ניסן סלומאנסקי: אני מוכרח ללמד אותם גם שאתה צריך לחשוב
על מה שהצד האחר חושב, לא רק מה שאתה חושב. זה אחד הדברים המרכזיים שאנחנו הרבה פעמים שוכחים. תמיד אנחנו חושבים רק על מה שאנחנו חושבים, בכל דבר, גם במשא ומתן אפילו על שלום, בפוליטיקה, בכל. תמיד צריך לחשוב, וזה מלמד אותך כל הזמן לחשוב גם מה הצד האחר חושב. זה מלמד אותך גם מה ההגנה הכי טובה - שזו ההתקפה. כל מיני דברים שהם נכונים בחיים גם בהרבה תחומים אחרים.
היו"ר זבולון אורלב: מר שחק איתן, אתה הקפטן. האם קיבלתם
איזו מתנה, משהו? עשו לכם איזה טיול? מלבד חגיגות, האם עשו לכם משהו?
איתן שחק: מתנה של טיול או מתנה של דברים שקיבלנו?
היו"ר זבולון אורלב: אני שואל.
איתן שחק: קיבלנו משחק סימולטני עם אלוף העולם.
אחרי זה קיבלנו את הלוחות ואת הכלים. טיילנו בארצות הברית כמה ימים.
היו"ר זבולון אורלב: האם קיבלתם איזו מתנה רצינית?
מרסל גנס: לא היה מצורף שיק.
איתן שחק: קיבלנו לוח שחמט עבה מעץ מלא.
היו"ר זבולון אורלב: הכל סביב השחמט.
איתן שחק: אין משהו אחר.
קריאה: הם חזרו רק עכשיו. עוד לא הספיקו לארגן
להם. הם חזרו רק עכשיו, וחלק אף עדיין לא
חזרו.
היו"ר זבולון אורלב: לא. אני נותן רעיונות למועצה המקומית.
חגי פרנק: הם צריכים לקבל מלגה להדרכה לשנה הבאה.
היו"ר זבולון אורלב: זה מה שהתכוונתי.
קריאה: הם ידריכו ילדים אחרים.
קריאה: סיור באתרי השחמט ברוסיה.
מרסל גנס: המועצה מצדה באמת תומכת בנוער. חלק
מאוד מכובד של התקציב שלנו הולך לחינוך הפורמלי והא-פורמלי, וכמובן שאנחנו מאוד משתדלים לתמוך בכל הדברים האלה. אני חושב שיש לציין כמה זה יפה שהילדים האלה אומנם משקיעים המון זמן בשחמט.
היו"ר זבולון אורלב: אני מציע שמר איתן שחק יבוא אליי. אתה
הקפטן, לא? אזיי, אם אני רוצה לתת משהו, אני אתן לך. לשם שינוי זה איננו גביע. כאשר תהיו חברי כנסת, חברי כנסת צריכים לדעת גם לשחק שחמט טוב. אזיי אני נותן לך את זה, ותוכלו לתלות את זה במועדון שלכם. כתוב כאן "ברכות לאלופי העולם בשחמט". יפה מאוד.
איתן שחק: תודה.
היו"ר זבולון אורלב: ושוב זיכרו שאתם באמת האלופים הראשונים,
וכמו שאמר נכון מאוד סגן השר, באמת הבאתם כבוד גדול מאוד למדינת ישראל. דעו שבאמת הבאתם כבוד גדול למערכת החינוך במדינת ישראל, לתלמידים של מדינת ישראל; זה נותן תקווה לכל אחד, ותצליחו.
מרסל גנס: תודה רבה לוועדת החינוך.
איתן שחק: תודה.
היו"ר זבולון אורלב: כל טוב ובהצלחה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:40